עדכונים אחרונים RSS הסתר תגובות | מקשי קיצור

  • שאלות ותשובות לגבי החיסון נגד שפעת החזירים

    אריאל 21:50 ב כ"ד במרחשון ה'תש"ע (11/11/2009) | 7 קישור קבוע | להגיב
    תגיות A/H1N1, , , , , , חיסונים, , ,

    משרד הבריאות פרסם אתמול מסמך שאלות ותשובות מפורט (ואם זאת קריא למדי) העוסק בשאלות רבות וחשובות המטרידות את כל מי שמתלבט האם להתחסן או לא (הסקר "האם תתחסן נגד שפעת החזירים?" עדיין פעיל ומחכה להצבעותיכם!).

    חיסונים בשפע, מישהו מעוניין?

    חיסונים בשפע, מישהו מעוניין? (צילום: ghinson)

    המסמך עונה בשפה פשוטה לשאלה העיקרית מה בטיחות החיסון נגד שפעת החזירים ומתייחס גם לשאלות לגבי מטרת החיסון, רמת הסיכון לתופעות לוואי חמורות (ומציין ערך נמוך מאוד של בין 1:1,000,000,000 לבין 1:100,000 מתחסנים1), תהליך אישור החיסון בארץ, באירופה ובאמריקה, לגבי תפקיד האדג'ובנט והחומר המשמר בחיסון ובטיחותם. וכן שאלות נוספות לגבי שפעת החזירים, שפעת עונתית ועוד.

    מגיבים ציניים יגידו כי משרד הבריאות לא יכול שלא להגן על תוכנית יקרה כל־כך אחרי שיצאה אל הפועל. אני מקדים ואומר שאלו כמובן טענות מגוכחות, הרי אם החיסון אכן מסוכן ומישהו יפגע ממנו – מישהו במשרד הבריאות יאבד את עבודתו. המישהו שחתום על התוכנית ובראשם שר הבריאות יעקב ליצמן.

    חוץ מזה, למשרד הבריאות יש אתר על שפעת A/H1N1. האתר בעל עיצוב ושימושיות זוועתיות אבל מכיל מידע רב לגבי השפעת, החיסונים והערכות משרד הבריאות למגיפה.

    [מקור: "לא רלוונטי / מכתב בהול מרופאת משפחה מדוע לבטל תכנית חיסונים לשפעת החזירים (המלצה: לא להעביר)"]

    1. למרות שבחוזר המנכ"ל (עמ' 8‏) מפורטת ההסתברות ללקות  בתופעות לוואי חמורות כ-1:10,000 מתחסנים. ↩
     

    • נברא 08:06 ב כ"ה במרחשון ה'תש"ע (12/11/2009) קישור קבוע | להגיב

      [נערך בידי אריאל] קטע מחדשות FOX NEWS על רופא הטוען שהחיסון יותר קטלני מהמחלה עצמה – http://www.youtube.com/watch?v=E1z7KSEnyxw

    • אדיר ק 21:11 ב כ"ו במרחשון ה'תש"ע (13/11/2009) קישור קבוע | להגיב

      מה עם כל האדג'וונטים למיניהם… לא רוצה כספית בגופי חחח

      • אריאל 18:32 ב כ"ז במרחשון ה'תש"ע (14/11/2009) קישור קבוע | להגיב

        שלום אדיר,

        גם אני לא רוצה כספית בגופי. אבל כספית מגיעה לגוף גם במזון, למשל בדגים. או אפילו בצעצועים או בצבעים. יש תקן מסוים כמה כספית מותר לאדם לצרוך ללא חשש.

        מי שקובע את התקן וגם אחראי לבדוק שמזון, תרופות, חיסונים וצעצועים עומדים בתקן הוא משרד הבריאות.

        • dugmanegdit 14:55 ב כ"ט במרחשון ה'תש"ע (16/11/2009) קישור קבוע | להגיב

          הי אריאל-

          בעניין תופעות הלוואי החמורות – אני מניח שהם מתכוונים שם להגדרות שונות של "חמורות". השיעור הנמוך יותר בוודאי קשור לסינדרום גיאן-בארה אליו התייחסתי כבר אצלי בבלוג: אין שום דרך לקשור את הסינדרום לחיסוני השפעת והקישור הוא בבחינת "כסת"ח" למקרה שעיתונאים ויתר בורים סטטיסטיים יתחילו לשאול שאלות. הסיכוי של 1:10,000 בוודאי קשור למקרי עוויתות קשים (בחיסון הנוכחי, אגב, אפשר להתחייב בינתיים רק על סיכוי קטן מ-1:1000) – גם כאן לא ברור אם העוויתות הם תוצאה של החיסון או שזה השיעור הרגיל של האנשים שמפתחים חום גבוה שכתוצאה ממנו יש עוויתות.

          לעניין האדג'וונט – ראשית הרכיב העיקרי בהם הוא אלומיניום (כספית קיימת בכמה חיסונים אחרים…). מעבר לכך, לאדג'וונט יש יתרונות רבים בכל מה שקשור ליעילות החיסון (הנגיף הממומת נשאר זמן ארוך יותר בגוף, כך שההתחסנות כנגדו יציבה יותר, הוא מעורר מאוד את התגובה החיסונית וכו'). ככלל, האדג'וונט גם נחשב כבטוח לשימוש בבני אדם (לאחר עשרות שנים של ניסיון ומחקרים קליניים רבים). בכל מקרה, כמות האלומיניום בכל חיסון היא מזערית.

          • אריאל 08:23 ב ל' במרחשון ה'תש"ע (17/11/2009) קישור קבוע | להגיב

            שלום dugmanegdit, תודה על התגובה המפורטת. אני מאמין שהמגיב אדיר התכוון לחומר־המשמר תימרוסל ולא לאדג'ובנט.
            ובשביל אדיר, הנה רשומה קצרה באתר "הארץ" המספרת על מחקר אפידמיולוגי רביעי לגבי בטיחות התימרוסל וחוסר השפעתו על התפקודים השכליים של ילדים לאורך זמן.

            • dugmanegdit 23:35 ב ל' במרחשון ה'תש"ע (17/11/2009) קישור קבוע

              אריאל-

              הסיפור סביב התיומרוסל הוא באמת מהמם. מומלץ לקרוא את הרשימה של רועי צזנה מלפני כמה שנים על חיסונים ואוטיזם; בכל מקרה, זמן מחצית החיים של החומר הזה בדם אצל תינוקות הוא 4 ימים כך שהטענות לגבי "הרעלה" הן פשוט מופרכות (שלא לדבר על כך שהכמויות הניתנות בחיסונים הן זעומות מלכתחילה…). הנה הקישור:
              http://pediatrics.aappublications.org/cgi/content/full/121/2/e208

  • סדרי גודל וגודל של תאים

    אריאל 19:47 ב כ"ב במרחשון ה'תש"ע (09/11/2009) | 0 קישור קבוע | להגיב
    תגיות flash, , , מונחי יסוד, , מטר, מצגת, סדר גודל, סדרי גודל, פלאש, תאים

    בדרך כלל אני משתף קישורים ואתרים מעניינים בענייני מדע ועניינים אחרים דרך Google Reader ולא כאן בבלוג (קישור לפריטים המשותפים שלי אליו אפשר להרשם בכל קורא רסס). הפרטים שאני משתף עוסקים בד"כ בענייני מחשבים, בעיקר לינוקס ותוכנה חופשית וגם בענייני היסטוריה, תרבות ועוד. בעברית ו(מה לעשות)באנגלית. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני די אוהב את מה שאני משתף. אם דברים מעין אלה מעניינים אותכם – אשמח לשתף גם אותכם.

    אם לא שמתם לב, אותם פריטים ששיתפתי ב-Google Reader מופיעים באופן אוטומטי בסרגל השמאלי של הבלוג תחת הכותרת "קישורים מומלצים" בזכות התוסף Recommended Reading: Google Reader Shared לוורדפרס.

    בשביל דברים כאלה המציאו את האינטרנט!

    בשביל דברים כאלה המציאו את האינטרנט!

    הפעם אני חורג ממנהגי ואני רוצה לשתף באופן ישיר יותר את קוראיי הבלוג במצגת פלאש מעולה "סדרי גודל וגודל של תאים" שמצאתי דרך האתר Junk Chart. המצגת נוצרה כחלק מפרויקט Learn.Genetics של אוניברסיטת יוטה שמנסה להנגיש את לימוד הגנטיקה לציבור הרחב. באתר ישנם מצגות, קטעי קריאה וסרטונים מומלצים נוספים.

    המצגת מציגה את המושג "סדרי גודל" באמצעות המחשה כפולה: במרכז המצגת מוצגים עצמים שונים בעלי מידות אורך שונות. ניתן להתקרב יותר ויותר אל העצמים ולחשוף עצמים שלא ניראו עד עתה לעין בעזרת סרגל גרירה קטן. החל בכתב בגופן טיימס בגודל 12 נקודות, בפול קפה, גרגיר אורז ושומשום, גרגיר מלח וכלה בעצמים קטנים והולכים כמו תא זרע, תא שמר, נוגדן ולבסוף אטום פחמן. לצד העצמים מוצג הגודל ויחידת המידה המשמשת למדידת אורכם.

    בפינה השמאלית העליונה מוצג ריבוע קטן המחולק לעשרה ריבועים קטנים יותר בעזרת קוי רשת. ככל שמתקרבים  גדל הריבוע השמאלי יותר ויותר וגם בו מופיעים קוי רשת וחוזר חלילה.

    מהו המושג סדר גודל? כאשר רוצים למדוד טווח רחב מאוד של ערכים, למשל הגודל של עצמים גדולים מאוד (כמו גלקסיות) וכלה בעצמים זערוריים ביותר (כמו הרדיוס של אטומים) כדאי להשתמש ב"טריק" מתמטי המפשט את הצגת היחסים בין הגדלים השונים. הטריק הוא להשתמש בחזקות של עשר כדי להציג יחסים של פי 10, פי 100, פי 1000 וכו' וכן חלקי 10, חלקי 100, חלקי 1000 וכו'.

    הצגת מספרים בשלוש צורות הצגה: רגילה, מכפלה או שבר וחזקה של עשר
    מספר הצגה כמכפלה או שבר הצגה כחזקה של עשר
    1000 10*10*10 103
    100 10*10 102
    10 10 101
    1 1/100 100
    0.1 1/101=1/10 10-1
    0.01 1/102 1/10*10 10-2
    0.001 1/103=1/10*10*10 10-3

    [האתר צולם בעזרת http://www.thumbalizr.com והתמונה נערכה בעזרת http://www.pixlr.com. שניהם מומלצים בחום ועובדים ישירות מהדפדפן, כך שלא צריך להתקין שום דבר על המחשב.]

     

  • תאים קפיטליסטים חזיריים ומאבטחים בשכר מינימום

    אריאל 00:59 ב כ"ב במרחשון ה'תש"ע (09/11/2009) | 2 קישור קבוע | להגיב
    תגיות , אימונולוגיה, , , חיידקים, , , , מערכת החיסון, קפיטליזם

    בהמשך לפוסט "סקר גולשים: האם תתחסן נגד שפעת החזירים?" (קדימה, כל מי שלא הצביע עדיין – שיצביע, מי שמצביע – מצביע!) אני מתחיל סדרה של פוסטים בנושא מערכת החיסון.

    כפי שכל ילדון זב חוטם שעורג (או אולי סוגד) לאייפון טאצ' אך טרם הגשים את רגשותיו הנעלים יודע – המשאבים בעולם נמצאים בכמות מוגבלת, אין מספיק מהכל לכולם. יש מחסור והמחסור הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות. גם התאים ניצבים בפני בעיה דומה, ולא, אני לא מתכוון לאיך להשיג אייפון טאצ'.1

    תאים מעבירים את החיים ברדיפה קפיטליסטית אחרי מספר דברים – חומרים מורכבים: פחמימות, שומנים, חלבונים וויטמינים2 ואחרי חומרים פשוטים יותר: מים, מלחים ומינרלים שונים3 וגם אחרי גזים שונים כמו: חמצן ופחמן דו־חמצני (למעשה אם אתה צמח אתה טורף ללא רחמים פחמן דו־חמצני ומים ומקנח באנרגיית קרינה מהשמש).

    תא עוזר לתא

    מאחר והתאים הם חזירים קפיטליסטיים (או קפיטליסטים חזיריים, אף פעם לא הבחנתי בין השניים, אוינק… אוינק…) הם דואגים רק לעצמם ולחברים שלהם. במילים אחרות כל תא מנסה לקיים את עצמו ואת התאים הקרובים אליו גנטית בלבד.

    לכתוב על חיידקים זה סבבה, כל עוד לא חושבים על החומוס שאכלת הבוקר בבית־החולים.

    לכתוב על חיידקים זה סבבה, כל עוד לא חושבים על החומוס שאכלת הבוקר בבית־החולים. (צילום: AJC1)

    מערכות תאים הנושאים אותו חומר תורשתי ועובדות בשיתוף פעולה מצליחות לשרוד ולשגשג במקומות שתאים בודדים לא מצליחים לשרוד. מערכות מוצלחות אלו מצליחות לנצל טוב יותר את המשאבים המוגבלים ומצליחות להתרבות טוב יותר4 ובכך מגדילות את מספרם.

    הבעיה עומדת בפני יצורים רב־תאיים וגם יצורים חד־תאיים5 מאחר שלמעשה יש גם יצורים חד־תאיים היוצרים מושבות, למשל חיידקים.6

    עצמי וזר

    אחת הבעיות הבסיסיות העומדות בפני יצור רב־תאי (או מושבה של חד־תאיים) היא זהות מי מהתאים הבונים את גופו הוא אכן תא ששייך לגוף ואיזה תאים אחרים מנסים לנצל את מערכות הגוף לתועלתם ויש לתקוף ולהשמיד אותם. למשל חיידקים. מה מהחומרים השוחים בין תאיו הוא חומר ששייך לגוף ואיזה חומר זר חדר מהסביבה החיצונית ויכול להזיק לסביבה הפנימית. למשל ארס של נחש. או במילים אחרות: להבדיל בין "עצמי" לבין "זר".

    ניתן היה לחשוב שהמלאכה קלה למדי. כל מה שעצמי הוא עצמי וכל מה זר הוא זר. אבל דא עקא זה בדיוק הבעיה! מה עצמי ומה זר? הרי תא הנמצא בכף הרגל מרוחק מרחק אינסופי מתא הנמצא בלב. היאך ידעו התאים באזור הרגל האם התאים החביבים ששוחים פה בדם בסגנון פרפר הם קרובי משפחה אמיתיים או שמא מתחזי חתונות נצלניים (נו, אלה שנכנסים לחתונה לא להם ואוכלים וכמנסים לברר אם הם מהצד של החתן – אז הם מהצד של הכלה ולהיפך).

    הפתרון שהתפתח במהלך האבולוציה הוא לא פחות ממפעים: מערכת המבוססת על מרכיבים תאיים וחלבוניים הנקראת מערכת החיסון. מערכת החיסון היא המערכת המבדילה בין עצמי לזר ולה שני זרועות: המערכת הטבעית המערכת המתפתחת (המכונה ברוב המקומות דווקא המערכת המולדת והמערכת הנרכשת. לדעתי תרגום קלוקל. אם אפשר לזרוע בלבול, אז למה לא?).

    ההבדל העיקרי ביניהן הוא בצורת זיהוי הזרות: המערכת הטבעית/מולדת מזהה תבניות טבעיות המאפיינות חומרים ממקור חיידקי, נגיפי, פטריתי וכו' ויכולה לעורר תגובה  כנגדם.

    פגישה ראשונה תמיד קשה יותר

    קשה למצוא תמונות של חומוס שמעוררות תאבון, אבל הנה - צלחת חומס מעוררת תאבון. עד שחושבים על כל החיידקים ששוחים להם בפנים.

    היה די קשה למצוא תמונה של חומוס שמצליחה לעורר תאבון, אבל הנה מצאתי - צלחת חומס מעוררת תאבון! עד שחושבים על כל החיידקים ששוחים להם בפנים. (צילום: roboppy)

    לעומתה, המערכת המתפתחת/נרכשת מבוססת על עקרון אחר לגמרי. עקרון הנראה קצת מוזר במחשבה ראשונה אך במחשבה שניה גאוני להפליא. בשלב הראשון נוצרו תאים רבים מאוד שיודעים לזהות ולהגיב כנגד קשת רחבה מאוד של חומרים, זרים ועצמיים. כל תא מכוון כנגד מקטע אחד (הנקרא "אפיטופ") בחומר זר אחד (חומר המעורר תגובה חיסונית נקרא "אנטיגן"). בשלב השני כל תא במערכת שמזהה חומרים עצמיים מחוסל. במערכת הבשלה נותרו רק תאים היכולים לזהות ולהגיב רק כנגד איתותים שלא נמצאים בגוף באופן טבעי. אלו הם תאי הדם הלבנים המפורסמים: תאי ה-T‏ וה-B‏. תאי ה-T‏ מוציאים להורג תאים נגועים בנגיפים או בפולשים אחרים ואילו תאי ה-B‏ מייצרים ומפרישים נוגדנים המכוונים לנטרל את האנטיגן.

    כאמור, כל תא כזה מכיר מקטע אחד בתוך חומר זר אחד. ומכל תא יחודי שכזה יש מספר מצומצם מאוד של תאים. כדי שמערכת החיסון תגיב בעוצמה ותחסל את הפולש על התאים להכפיל בכמה סדרי גודל את מספרם. מכאן השם מתפתחת או נרכשת. לוקח זמן (כשבוע עד שבועיים) עד שמספר התאים מגיע לרמה מספיק גבוהה לצורך חיסול האיום. אך לאחר שהתגובה הסתיימה נותרים חלק מהתאים היחודיים לאנטיגן בדם ומספרם כעת גדול מאוד בהשוואה למספרם הראשוני לפני התגובה החיסונית.

    בפעם הבאה בה יתקל הגוף באותו זיהום7 (שרק יבוא עוד הפעם. נראה אותו!) תהליך הכפלת התאים יתחיל ממספר גדול יותר והתגובה החיסונית תהיה מהירה ויעילה יותר. לעיתים עד כדי מניעת התפתחות המחלה מלכתחילה.

    מקורות וקריאה נוספת

    1. ברשומה זאת מתרחשת תחרות סמויה בין גוף הטקסט לבין הערות השוליים מי מבין השתיים תהיה ארוכה יותר. ↩
    2. חומרים אלו מכונים "חומרים אורגניים" והתאים גם ישמחו לקבל לחילופין את אבני־הבניין שלהם. בחומר האורגני שהשיגו התאים מהסביבה החיצונית הם משתמשים כדי לבנות תאים חדשים או לתחזק תאים קיימים וגם חלק מפורק לחומרים פשוטים יותר בסדרת תהליכים מורכבת. במהלך הפירוק משחררת אנרגיה המשמשת לצורך פעולות התא השונות: הרכבה ופירוק של מולקולות אחרות, הנעת התא או חלקים בתוכו ומחוצה לו ועוד. ↩
    3. חומרים המכונים "אי־אורגניים". המים ומלחים, המינרלים, הגזים ועוד הרבה חומרים אחרים המומסים בהם. התמיסה ממלאת את התאים ומשמשת תווך בו ויכולים להתרחש כל התהליכים הכימיים שמאפשרים את קיום התאים. ↩
    4. למעשה מספר היצורים החד־תאיים על אדם גדול פי 100 ממספר תאי האדם עצמו כך שזה למעשה לא הכי מדויק. ↩
    5. יצורים רב־תאיים הם, הפתעה! הפתעה! יצורים המורכבים מהרבה תאים, בין מס' אלפי תאים ועד אלפי מיליארדים של תאים. לדוגמא בני־אדם, פילים ותולעים. התאים תלויים זה בזה כדי לשרוד וישנה גם חלוקת עבודה והתמחות של תאים שונים לתפקידים שונים. יצורים חד־תאיים הם יצורים שבהם כל תא הוא יצור עצמאי בפני עצמו. לדוגמא חיידקים, אמבות, חלק מהאצות ועוד שפע רב של יצורים. ↩
    6. למשל המשטחים החומים חלקלקים המצטברים בתחתית הכיור כשמזניחים את רחיצת הכלים בכיור לטובת כתיבת בלוג. ↩
    7. עכשיו גם הסיכוי שתא יחודי כזה יפגוש את האנטיגן גבוה הרבה יותר. פשוט יש יותר תאים כאלה. ↩
     

    • אני! 17:23 ב כ"ג במרחשון ה'תש"ע (10/11/2009) קישור קבוע | להגיב

      הםם… תגיד, אריאל, שמעת פעם על מדע אחר של רועי צזנה? חוץ מהעובדה שהוא ספקן, הבלוג שלו מכיל גם כמה דברים מעניינים.

      • אריאל 20:07 ב כ"ג במרחשון ה'תש"ע (10/11/2009) קישור קבוע | להגיב

        כן, הוא כותב נפלא אך מאוד בוטה וספקן בענייני דת. בסרגל הצד פה בבלוג יש קישורים לבלוגי מדע רבים בעברית. האם אתה אוהב מדע?

פוסטים&nbspישנים ←

c
כתיבת פוסט חדש
j
לפוסט הבא\תגובה הבאה
k
לפוסט הקודם\תגובה קודמת
r
להגיב
e
לערוך
o
הצגה\הסתרה של התגובות
t
חזרה למעלה
esc
ביטול